אבוללה

אפגוש מפלצת שחורה, בעלת עיניים צהובות ואנהל אִתה שיחות עמוקות על החיים? אני יודע שזה נשמע לגמרי לא הגיוני, אבל עובדה. זה מה שקרה. כשאימא ואבא אמרו לי שהם חייבים לדבר אִתי על ״משהו רציני״, הראש שלי התמלא במחשבות ובניחושים. חששתי שאולי הם רוצים לדבר אִתי על מצבי בלימודים (שהוא לא הכי-הכי), על מורן, השכנה שלנו (שאני ממש לא מחבב, וזה הדדי) ויותר מכול – פחדתי שהם יודיעו לי על החלטתם להתגרש. לשמחתי, דבר מכל ההשערות האלה לא התממש. דברים אחרים שקרו בבית הובילו אותי למקלט של הבניין ושם… במקלט שנראה הפוך ומבולגן מצאתי לי חבר. חבר אמִתי שאפשר לשוחח אִתו על הכול ולשתף אותו בכל מה שרובץ על הלב. ביליתי שעות ארוכות עם החבר הזה, אַבּוּלֶלֶה שְׁמוֹ, וְהוּא אֲפִלּוּ הִצִּיל אוֹתִי בַּמִּבְחָן! בזכותו קיבלתי ״מאה״ עגול!ומה קרה בסוף? אני לא אגלה לכם. תתחילו לקרוא!