הכבשה שבאה לארוחת ערב

כַּאֲשֶׁר אֶל זְאֵבִיק הַזְּאֵב מַגִּיעָה אוֹרַחַת לֹא צְפוּיָה – הַכִּבְשָׂה הַקְּטַנָּה – הוּא מַתְחִיל לַחְלֹם עַל שַׁוַארְמָה עֲסִיסִית.
אֲבָל לַכִּבְשָׂה הַקְּטַנָּה יֵשׁ חֲלוֹמוֹת מִשֶּׁלָּהּ – הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁל זְאֵבִיק…
זְאֵב עַרְמוּמִי אַךְ שׁוֹבֵה לֵב וְכִבְשָׂה עֲדִינָה אַךְ נְחוּשָׁה, מְכַכְּבִים בְּסִפּוּר מַצְחִיק וּמַפְתִּיעַ, עַל נִצְחוֹן הַלֵּב עַל הַבֶּטֶן וְעַל כּוֹחָהּ שֶׁל חֲבֵרוּת.

"הַכִּבְשָׂה שֶׁבָּאָה לַאֲרוּחַת עֶרֶב" הוּא פְּרִי עֲבוֹדָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל שְׁנֵי יוֹצְרִים אַנְגְּלִים יְדוּעִים: סְטִיב סְמוֹלְמֶן וְג'וֹאֶל דְרֵיְדֵמִי.

"פָּשׁוּט לְהִתְפַּקֵּעַ מִצְּחוֹק." דֵיְלִי מֵיְל